<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שמיני ס"א</h1>
<h2>דף יב.</h2>
מי שהיה בידו כוס של יין ורצה לברך עליו וסבור שהוא שכר והתחיל הברכה על דעת שהוא שכר וטעה ואמר בורא פרי הגפן יצא. וכן אם היה בידו כוס של שכר וסבור שהוא יין והתחיל הברכה על דעת לומר בורא פרי הגפן וטעה ואמר שהכל יצא. אבל אם התחיל הברכה על דעת לומר שהכל וטעה ואמר בורא פרי הגפן, הדבר בספק אם עיקר הברכה היא מה שהיה בדעתו כשהזכיר שם ומלכות, או עיקר הברכה מה שמוציא בפיו והרי לא ברך ברכה הראויה לאותו המין. והואיל והברכות מדברי סופרים אינו חוזר ומברך. והר"ם כתב פסק זה בזה הלשון: לקח כוס שכר בידו והתחיל הברכה על מנת לומר שהכל וטעה ואמר בורא פרי הגפן אין מחזירין אותו. וכן אם היו לפניו [פירות הארץ והתחיל בברכה על מנת לומר בורא פרי האדמה וטעה ואמר בפה"ע אין מחזירין אותו. וכן אם היה לפניו תבשיל] ופתח הברכה על מנת לומר בורא מיני מזונות וטעה ואמר המוציא לחם מן הארץ יצא מפני שבשעה שהזכיר השם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוון אלא לברכה הראויה לאותו המין והואיל ולא היתה בעיקר הברכה טעות אע"פ שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו. והראב"ד באר בענין אחר, כגון שהוציא מה שהיה דעתו ומה שטעה בו, כיצד, היה לוקח כוס שכר בידו וסבור שהוא יין והתחיל הברכה על מנת לומר בורא פרי הגפן [ואמר בורא פרי הגפן] ואחר כך סיים ואמר שהכל יצא. הביאור הראשון נתברר לנו. ומי שאכל לחם וסבור שהוא תמרים ופתח הברכה על דעת תמרים וסיים בברכת הלחם יצא, שהרי הוציא ברכה הראויה לאותו המין. אבל אם פתח הברכה על דעת שהוא לחם וטעה וסיים בברכת תמרים הדבר בספק אם הולכים אחר כוונת הברכה או אחר מה שהוציא בפיו. רבים מגדולי המבארים בארו זה בברכה אחרונה, כגון שאכל לחם ופתח על דעת לברך ברכת המזון וסיים ואמר ברכה אחת מעין שלש, ולפי באורם יהיה ספק בשל תורה שברכת המזון מן התורה וחוזר ומברך. אכל תמרים וסבור שהוא לחם פתח הברכה על דעת לחם וסיים בתמרים יצא שאפילו סיים במה שהיה בדעתו כשהזכיר השם והמלכות יצא מפני שהתמרים זנין. רבים מן המבארים בארו זה גם כן בברכה שלאחריה כגון שאכל תמרים וסבור שהוא לחם ופתח הברכה על דעת שיברך ברכת המזון וסיים בברכה אחת מעין שלש יצא שאפילו סיים בברכת המזון יצא מפני שהתמרים זנין. ולפי באור זה יראה לי, מי שאכל מעשה קדרה וכיוצא בהם מן הדברים הזנין וברך אחריו ברכת המזון יצא. אבל אם ברך אחר הפירות שאינן זנין ברכת המזון לא יצא שלא אמרו אלא בתמרים מפני שהם זנים ודינם כלחם. הר"ם לא הביא מזה דבר. ודברים אלו יתבארו ברחבה.
